חיפוש

העדה הארמנית בירושלים



העם הארמני היה הראשון להתנצר כאומה בשנת 301 לספירה (עוד לפני ההכרה של קונסטנטינוס בביזנטיון) וכבר בסוף המאה הרביעית הייתה קהילה ארמנית בירושלים שנשמרה עד היום ברציפות. הקהילה כללה אנשי דת רבים שהקימו כנסיות ומנזרים שמטרתם הייתה לשמור על המקומות הקדושים בעיר.

בתקופה הביזנטית הייתה להם נוכחות רבה וזאת עד הכיבוש הפרסי ב – 615 שאז הגבלו בעיקר לשטח של הרובע הארמני היום והר ציון . (עדות יש לנו מהכתובת בפסיפס הציפורים)

בתקופה הצלבנית הקהילה פרחה ושישגה ובנות הקהילה נישאו לאבירים אירופאים והידועה מכולן היתה אמא של מליסנדה שלימים תהיה מלכת ירושלים. בזמנה תבנה קתדרלת יעקב הקדוש כפי שהיא היום.

לאורך התקופה הממלוכית והעות'מנית הקהילה שמרה על נוכחות , ומכיוון שהיא כנסיה לאומית , שמרה גם על התרבות והשפה.

במאה ה19 הם הרחיבו את פעילותם ויצאו אל מחוץ לחומות, הם רכשו הרבה קרקעות בצפון מערב העיר העתיקה , חלקים רבים מרחוב יפו כולל בית העריה ההסטוריה הם שטחים בבעלותם. (יש מקומות שניתן לראות על הקיר את סמל הפטריאכיה הארמנית של ירושלים)

עד המאה ה – 20 הורכבה הקהילה הארמנית בירושלים בעיקר מנזירים וממספר קטן של משפחות חילוניות שסיפקו שירותים שונים לנזירים . אולם בעקבות השואה הארמנית במלחמת העולם הראשונה הגיע לעיר גל של כ – 20000 פליטים ארמנים שרבים מהם נשארו כאוכלוסייה קבועה ורבים כיום הם צאצאיהם. קהילות התישבו גם ביפו, חיפה , והכפר רמא.

השואה הארמנית

הטבח בארמנים שהחל כבר בשנת 1894 בא בתגובה לדרישת האוטונומיה בקרב הארמנים שחיו בתורכיה. בתמיכת ממשלת גרמניה המשיכו התורכים בהשמדה במהלך מלחמת העולם הראשונה 1915-1917. משני מיליון ארמנים שחיו בתורכיה יותר ממליון נטבחו , הטבעו בנהר או מתו ברעב.

שרה אהרונסון , שהגיע לארץ בדצמבר 1915 מתורכיה , הייתה עדה לרצח . אחיה אהרון אהרונסון כתב דו"ח עם העדיות הקשות, שהועבר לבריטניה והוציא את דבר הטבח.

עוד לפני מלחמת העולם השנייה , ולפני השואה הקשה שעבר העם היהודי , באפריל 1918 (בזמן השלטון הבריטי בארץ ישראל, לאחר סיום השלטון העות'מאני) פרסם שמואל טולקובסקי, אז מזכירו של חיים ויצמן, מאמר בשם "השאלה הארמנית מנקודת השקפה ציונית". המאמר זכה לתמיכתם של ויצמן ונחום סוקולוב, שהיו אז ממנהיגיה החשובים של התנועה הציונית ולפיכך הוא משקף את עמדתה הרשמית של ההסתדרות הציונית העולמית בלונדון באותו הזמן. במאמר נכתב:

"אנו, הציונים, רוחשים אהדה עמוקה וכנה לגורל העם הארמני ... כיהודים, גלותנו מעל אדמתנו העתיקה ומאות שנות־סבלנו בכל קצות תבל, עשו אותנו...מומחים למות קדושים ... סבלות עמים אחרים - אפילו נכריים לנו במוצא ורחוקים מאתנו במרחב - אי אפשר להם שלא ירעידו את העמוקים במיתרי נפשנו, ויארגנו בינינו לבין הסובלים־עמיתינו אותו קשר אהדה עמוק, שאפשר לכנותו 'אחוות היגון'. ובין כל הסובלים מסביבנו, כלום יש עם, שדברי ימי מות־קדושים שלו דומים לשלנו יותר מן העם הארמני?".

8 צפיות

0545290025

©2020 by Anat Amram